פשיטת רגל

רוב המקרים בהם יש צורך בהגשת בקשה לפשיטת רגל מתחילים דווקא לאחר שנפתחו לחייב תיקי הוצאה לפועל רבים וננקטו נגדו אין ספור הליכי הוצאה לפועל עד אשר אין החייב מצליח להתמודד מול נושיו בכל תיקי ההוצאה לפועל ובקשת איחוד תיקים אינה רלוונטית לגביו.

זה המקום לציין כי הליכי הוצאה לפועל קשורים לרוב בקשר הדוק עם הליכי פשיטת רגל ומשכך רצוי לשכור את שירותיו של עורך דין הוצאה לפועל המומחה גם בתחום הוצאה לפועל וגם בהליכי פשיטות רגל באשר הינו בקי בחוקי ההוצאה לפועל ובפקודת פשיטת הרגל על בוריה.

מטרת ההליך

להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות:

  • האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה, היעילה והשווה ביותר.
  • השנייה לאפשר לחייב שאתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות.

שלבי הליך פשיטת רגל

הליך פשיטת הרגל מתבצע על פי שלבים, אשר לא כולם מתקיימים, הכל בהתאם לנסיבות וכל תיק או מקרה לגופו. על פי רוב שלבי ההליך הם אלו:

  • "מעשה" פשיטת הרגל – החוק מונה שורה של מקרים אשר בהתקיימם- ניתן לנקוט בהליכי פשיטת רגל כנגד חייב.
  • צו כינוס נכסים – כאשר ניתן צו זה, עוברים נכסי החייב לפיקוחו של כונס הנכסים הרשמי (או בקיצור כנ"ר), עד לשלב בו יוחלט כיצד ימשיך להתנהל התיק של החייב (יוכרז כפושט רגל, יגיע להסדר או לפשרה עם נושיו).
  • חקירות ובירורים למיניהם – ממתן צו הכינוס עד לשלב בו מתקבלת החלטה בדבר המשך הכרזתו של החייב כפושט רגל (או שלא).

שלב זה כולל תפיסת נכסים של החייב.

  • קיום אסיפות נושים של החייב.
  • חקירות מקיפות ו/או ברורים נוספים אודות מצבו הכלכלי של החייב.
  • הכרזת החייב כפושט רגל (בצו).
  • הפטר.

 * פשרה/הסדר – החוק מאפשר לחייב ולנושיו להגיע להסדר בעניין חובותיו.

חיוב פושט רגל בתשלום מזונות

הליכי פשיטת רגל אינם פותרים אדם מתשלום מזונות!

גם אדם שנכנס להליכי פשיטת רגל יכול להיות מחויב בתשלום מזונות. בין אם מדובר במזונות ילדים, מזונות אשה או כל אדם שמגיעים לו מזונות מפושט רגל.

החוק מאפשר גביית חוב מזונות על פי פסק דין למזונות שזמן פירעונו חל אחרי מתן צו כינוס כקצבה או מתוך הכנסתו של החייב.

הפטר

אחת המטרות המרכזיות של פשיטת רגל היא לאפשר לחייב שנקלע בתום לב לחובות כספיים אשר אין ביכולתו לפרוע אותם, לפתוח דף חדש בחייו.

אחת הזכויות העומדות לחייב על פי החוק הינה קבלת הפטר מחובותיו ושחרורו מהם (זה המקום לציין, כי ישנם חובות שגם קבלת צו הפטר לא פותר את החייב מתשלומם- על כך יובהר בהמשך).

מתן הפטר לחייב משחרר אותו מחובתו לפרוע את חובותיו לנושים, אך יחד עם זאת עשוי הפטר זה לפגוע בזכות הקניין של הנושים. משכך, בבואו של בית המשפט להכריע בבקשת החייב למתן הפטר לחובותיו, עליו לבחון שאלה זו בהיבט החוקתי שלה.

על פי הוראות החוק, רשאי בית המשפט ליתן לחייב הפטר, מיד לאחר הכרזתו כפושט רגל, וזאת בתנאי שחלפו לפחות שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס. היינו, בהמשך להכרזתו כפושט רגל ינתן לו הפטר. אפשרות זאת קיימת אם לדעת בית המשפט "אין בניהול הליכי פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושים" (סעיף 18 ה(א)(3)).

לפני הדיון בהכרזתו של חייב כפושט רגל, על הכונס הרשמי להגיש חוות דעת, אשר יכול ובמסגרתה יתן דעתו בשאלת זכותו של החייב להפטר.

יש לציין, כי גם אם ניתן הפטר לחייב, לאו דווקא בזאת נסתיימים ההליכים, שכן יכול להיות מצב בו טרם מומשו נכסים מסויימים ו/או טרם חולקו ובמקרה שכזה ימשיך הנאמן בפעולותיו ועל החייב מוטלת החובה להמשיך ולסייע לנאמן.

יובהר כי בקשה להפטר יכולה להיות מוגשת או על ידי החייב או על ידי הכונס הרשמי, היה ונראה כי אין בהמשך ניהול הליך פשיטת הרגל משום הבאת תועלת לנושים.

השארת תגובה